גוף האדם הוא מכונה מופלאה והמדע מנסה כבר עשרות ואולי מאות שנים לנסות ולהבין את המורכבות הבלתי נתפסת של המכונה הזו. בשנים האחרונות מדענים ברחבי העולם הצליחו להבין שלתוך המורכבות הקיימת יש להוסיף 100 טריליון שותפים שהם למעשה החיידקים בגוף האדם.
בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים המדע התמקד במיפוי הגנום האנושי מתוך הבנה וראייה כי ברגע שנדע לזהות על מה אחראי כל גן נוכל להבין את המקור למחלות רבות ואט אט למגר אותן. במסגרת הפרויקט הזה ואולי כתוצאה ממנו החוקרים הבינו כי לא ניתן להסתפק רק במיפוי הגנים ועלינו להתייחס לגורם נוסף בגוף – החיידקים הטובים.
לפני כמה שנים קם פרויקט עולמי חדש, 'פרויקט המיקרוביום', שעשוי להימשך שנים רבות , ובבסיסו ההבנה וההכרה כי יש להתייחס לחיידקים בגוף האדם ממש כמו אל עוד איבר חיוני ובלתי נפרד מהגוף. מתוך ההבנה הזו ניתן יהיה לזהות את התפקיד של כל חיידק, את מרחב המחיה הדרוש לו, את התקשורת שלו עם חיידקים אחרים בגוף ומתוך כך ליצור את התנאים האופטימליים לאוכלוסיית החיידקים בגוף האדם. בישראל השכילו להתאים את הפרויקט לתנאי המדינה ולהקים את 'פרויקט הישראביום'.
הנושא משמעותי עד כדי כך שהחוקרים היום נוטים לבטל את המושג 'חיידקים טובים וחיידקים רעים' ולהתייחס לכולם כאל מקשה אחת– לכל חיידק יש תפקיד חיוני באזור מסוים בגוף ובכמות מסוימת, והמחלות החיידקיות נגרמות כאשר חיידק כלשהו מצליח להתבסס יתר על המידה או שהוא מגיע למקומות שאינם מתאימים לו. למשל, אחת הסברות היא שלחיידק ה –E.Coli יש תפקיד חיוני במערכת העיכול אך אם הוא מגיע למערכת השתן הוא יוצר בהדלקות. אחד הגילויים החשובים שמקורו בפרוייקט הוא שהחיידק הראשון שמאכלס את גופו שלתינוק שרק נולד הוא חיידק ה–12B ויש לו תפקיד מהותי מאוד בהתפתחות תקינה של מערכת העיכול.
פרוביוטיקה– מה הקטע?
פירוש המושג הוא 'למען החיים' והוא מתייחס למכלול החיידקים החיוניים בגוף האדם. מתי הם התגלו? ניתן לומר שהם היו פה תמיד. עוד בתקופת התנ"ך השתמשו - מבלי שידעו – בחיידקים טובים כדי לייצר גבינות, יוגורטים ואפילו יין. הראשון שזיהה את החיידקים הללו והגדיר את תפקידם היה המדען הרוסי פרופ' אלי מצ'ניקוף בשנת 1907. בעקבות תצפית שערך בדגים הוא הגיע להערכה כי על ידי שינוי אוכלוסיית חיידקי המעי ניתן יהיה לעזור לעיכול, לסייע במאבק במחלות שונות ולחזק את היכולת החיסונית של הגוף. מצ'ניקוףהבחין גם כי אוכלוסיות מסוימות באירופה שצרכו חלב מותסס - חלב שמוסיפים לו חיידקים טובים -נהנו מתוחלת חיים ארוכה יותר.
בהתבסס על התצפיות הללו מצ'ניקוף טען כי צריכת חלב מותסס 'זורעת' במעי חיידקים ידידותיים שמפחיתים את חומציות המעי ומונעים את היווצרותם של חיידקים מזיקים. מאותה עת יותר ויותר רופאים החלו לרשום למטופליהם דיאטת חלב מותסס. ככל שחלפו השנים החוקרים השכילו להבין כי לתוך המשוואה יש להוסיף גורם נוסף - חומציות הקיבה:
כל חומר שאנחנו בולעים פוגש את חומצת הקיבה.תפקידה של חומצה זו הוא כפול:
- להמיס ולהכין את האוכל שלנו למצב שבו יוכל להיספג במעי.
- להרוג ולהרוס גופים בעלי פוטנציאל בעייתי והרסני לגוף.
הבעיה היחידה שנותרת בלתי פתורה היא שחומציות הקיבה הורגת גם את רוב החיידקים הטובים שנכנסים למערכת ועל כך מנסות החברות השונות להתגבר. המטרה היא לעזור לחיידקים הטובים להגיע למעי כדי שיוכלו לבצע שם את עבודתם החיונית. ואולם בתחילה חשוב להבין למה החיידקים הללו כל כך חשובים.
בעשרים השנים האחרונות מתבצעים אלפי מחקרים בתחום הפרוביוטיקה,וכל מחקר פותח צוהר לתפקידים נוספים שבהם מעורבים החיידקים בגופנו.
אם מצ'ינקוף שיער שביכולתם של החיידקים לעזור לפתרון בעיות במערכת העיכול - גזים, נפיחות, שלשולים, מעי רגיש, מעי רגיז, רגישות לחלב וכו' – כיום החוקרים מבינים כי לחיידקים הללו יש תפקיד חיוני בחיזוק המערכת החיסונית, בייצור אנרגיה בזמן פעילות גופנית, בהשפעה על המוח במקרים של דיכאון וחרדה ועד למעורבות אפשרית של החיידקים בנטרול מנגנוניםהקשורים לאלצהיימר, לפרקינסון ועוד.
הידעת?
ב־1928 הרופא הסקוטי אלכסנדר פלמינג גילה את הפניצילין ושינה את פני הרפואה - הולדת האנטיביוטיקה שהבטיחה להילחם בחיידקים הרעים. במשך עשרות שנים אנטיביוטיקה הייתה הנשק האולטימטיבי נגד חיידקים באשר הם. היא הרגה את כולם, את הרעים ואת הטובים. מחלות שהרגו מיליונים, משפעת עד שחפת, רופאו בעזרת כדורי אנטיביוטיקה. פלמינג זכה לתהילה עולמית ולפרס נובל אבל הנס אינו מושלם. באמצע המאה העשרים התברר שכמה חיידקים מזיקים מצאו דרך לשרוד את האנטיביוטיקה, והם זכו ביתרון תחרותי, התרבו והמשיכו בשלהם. מאז מתחולל מירוץ חימוש שבו בני האדם משקיעים מיליארדים בפיתוח אנטיביוטיקות חדשות, והחיידקים מתגברים עליהן במהירות. דווקא כאן חשיבותה של הפרוביוטיקה הולכת ומתגברת משום שככל שנצליח לשמור על פלורת מעי תקינה וככל שנשכיל להשתמש בפרוביוטיקה בצורה נכונה - נוכל להימנע משימוש באנטיביוטיקה מיותרת. יש לציין כי לאנטיביוטיקה יש פוטנציאל הרסני כיוון שהיא אינה מזהה בין חיידקים טובים ובין חיידקים מחוללי מחלה ובפועל הורגת את כולם. פעילותה משאירה אדמה חרוכה שאיתה אנו נאלצים להתמודד אחרי הטיפול האנטיביוטי שגורם לתופעות לוואי קשות. פרוביוטיקה עוזרת לשקם את המערכת ולהשיב את האיזון הכל כך חיוני על כנו.
כיום אנו יודעים כי משקל החיידקים בגוף האדם יכול להגיע עד לשני קילוגרמים וש–85 אחוזים מהם צריכים להיות חיידקים טובים על מנת שיוכלו להתמודד עם החיידקים הפתגוניים מחוללי המחלות. כל עוד נשמר האיזון - הכול בסדר, אך ברגע שהאיזון מתחיל להשתנות ולו באחוזים בודדים יש להתחיל לדאוג. חשוב לציין כי לחיידקים הטובים יש חשיבות חוצת גבולות.קחו למשל את העור שלנו,מתברר שכמות החיידקים הטובים הגדולה ביותר, אחרי מערכת העיכול,נמצאת בעור ושם יש לחיידקים תפקיד כפול:– הם מהווים שכבת הגנה מפני פתגונים וכן לוקחים חלק בלתי נפרד בשמירה על רמות לחות בעור, על שמנוניות וכו'.
איך אפשר לעזור לחיידקים?
בשנים האחרונות התפתח מחקר סביב פרוביוטיקה ספציפית למטרות טיפוליות ייחודיות, כגון: גרון, חניכיים, זיהומים בנרתיק האישה, הרזיה ועוד. למרות שהשוק מחפש ספציפיקציה של זנים למטרות בריאותיות שונות, למעשה רק זנים פטנטיים בודדים הוכחו הלכה למעשה במחקרים מבוססים.
דוגמה לכך הם המחקרים אשר נעשו על החיידקים הפטנטיים ממשפחת ה-BLIS k12 הפועלים באופן ממוקד בחלל הפה, בגרון, באוזניים ובחניכיים. העבודה המקיפה שתועדה על חיידקי BLIS הדגימה את יחסי הגומלין החשובים בין הימצאותם ברקמות השונות לבין בריאות חיסונית והגנה מקומית מפני זיהומים על רקע חיידק ויראלי.
ברור כי הקפדה על תזונה נכונה חיונית מאוד כדי לשמור ולעזור לאוכלוסיית החיידקים בגוף ובעיקר במעי, אך כיום הדרך הטובה והנכונה ביותר לכך היא באמצעות כמוסות פרוביוטיקה.
בחברת 'סופהרב' מיוצרים מוצרי הפרוביוטיקה המובילים בישראל הודות לכמות הזנים שבהם עושים שימוש, לכמות ולמגוון האפשרויות שבהן ניתן להשתמש. אם נחזור לנושא של חומציות הקיבה,מטרתנו היא להגן על החיידקים וב'סופהרב' עושים זאת באמצעות פטנט ייחודי שנקרא פטנט היהלום.
זהו פטנט פורץ דרך שמאפשר לתת שכבת הגנה כפולה לחיידקים ומסייע להם לעבור את חומציות הקיבה ללא פגע. אותה שכבת הגנה מתפרקת במעי ואז הפוטנציאל הגלום בחיידקים הטובים יכול לבוא לידי ביטוי בצורה היעילה והעוצמתית ביותר.
יתרון נוסף של פטנט היהלום הוא ההגנה הבלתי תלויה של החיידקים, גם ללא מעטפת. משמעות הדבר היא שניתן לפתוח את הכמוסה ולפזר אותה על אוכל, להכין משקאות פונקציונליים ולהשתמש בה בכל דרך הנוחה למשתמש (למעט, כמובן, במשקאות חמים).
לסיכום,
המדע מתפתח בקצב מסחרר וככל שעובר הזמן הולכת ומתבהרת התמונה סביב השימוש החיוני במוצרי פרוביוטיקה מותאמים אישית מתוך ראייה כי לכל אחד יש להתאים את הפרוביוטיקה שלו. חשובה לא פחות היא ההתחייבות לכך שהחיידקים אכן פוטנטיים: לא מספיק להכניס חיידקים לפורמולה אלא יש להתחייב לאיכות החיידקים ולפוטנציאל שלהם. תמיד חשוב להתייעץ בגורם מטפל שיכול לעזור בהתאמה הייחודית והחיונית הזאת.
לכל מוצרי סופהרב >>
