אבישג קופלמן-בחר בעלת הבלוג וערוץ היוטיוב Off Roads Living
לכפר הגלובלי יש הרבה יתרונות כאשר הוא נבחן על פי סל הקניות הממוצע לאדם או למשפחה, אבל לאותו סל קניות ממוצע, שכולל את קניות האוכל, הפנאי, מוצרים לבית ועוד ועוד, יש השפעות נוספות שקשורות קשר ישיר לחיינו כאן ועכשיו.
עבור רבים, מחיר המוצר, זה שעובר בקופה, הוא היחיד שאנחנו כצרכנים משלמים, אבל למען האמת יש מחיר נוסף - המחיר הסביבתי.
זה נראה מובן מאליו: כל מוצר שאנחנו קונים דורש מספר רב של תהליכים, ולכל תהליך ישנה השפעה סביבתית במידה כזו או אחרת.
כל מוצר דורש משאבים, בין אם טבעיים ובין אם סינטטיים, לצורך הייצור שלו: הוא דורש פס ייצור ומכונות מיוחדות, הוא דורש אריזה שתוכל לשמר את איכותו עד למעמד הקנייה, הוא דורש שילוח, לעיתים בין-לאומי, אשר משפיע מייד על איכות האוויר ועל איכות מי הים בתבל.
אני מאמינה שלמחיר הסביבתי יש השפעה מיידית על איכות הסביבה שלנו. אפשר לבחון קביעה זו באמצעות מוצר שבו המחיר הסביבתי הוא נראה לעין - לדוגמה כלים חד-פעמיים, ואפשר לבחון אותה גם על חולצה ממותגת שנרכשת בחנות יוקרתית. יערות קק"ל ואתרי רשות הטבע והגנים 'מקושטים' לעיתים קרובות בשאריות של כלים חד-פעמיים, כאילו היו סוג של פרח חדש. אותן שאריות פוגעות באסתטיקה של הטבע וגם בבעלי החיים אשר אינם יכולים לקרוא את האזהרות שעל גבי האריזה לפני שזו נכנסת לקיבתם.
גם לחולצה יוקרתית, שיוצרה בצד השני של העולם, יש מחיר סביבתי כבד. נוסף על החומרים הטבעיים שגודלו ונוצלו לצורך ייצורה, השילוח שלה מהצד השני של העולם משאיר פה חותם משמעותי.
ספינות משא שמובילות סחורות הן דבר שהתרגלנו אליו בנוף ובכלכלה המודרנית, אבל לאותן ספינות יש השפעה על איכות המזון שלנו, ובעיקר על איכות המזון מן הים. בזמן ההפלגה ספינות המשא פולטות לים שאריות דלקים ושפכים שונים, ואלה מגיעים מייד לדגה המקומית ונכנסים לשרשרת המזון שלה, שהיא, כאמור, חלק משרשרת המזון שלנו. באותו מעמד של קניית חולצה יוקרתית, למעשה גם קניתם את דג הסלמון הנורווגי של שישי בערב...עם עוד קצת כספית בצלחת.
פן נוסף של המחיר הסביבתי, כמו מעגל קסמים, הוא הפן הכלכלי.
כל ממשלה, כל עירייה וכל מועצה, קטנה כגדולה, נדרשת היום לסוגית הפסולת שתושביה מייצרים.
אנחנו נוטים לחשוב שכאשר סיימנו להשתמש במוצר או בחפץ מסוים והשלכנו אותו לפח הצבעוני הגדול שמחוץ לבית - בעיית הפסולת נפתרה, אבל למעשה, בפועל, הזבל שלנו בסך הכול משונע ממיקום גיאוגרפי אחד למיקום גיאוגרפי אחר ושם - נפח הפסולת רק הולך וגדל. לצורך משימת פינוי הזבל שלנו וניקוי המרחבים הציבוריים שלנו, נדרשים משאבים כלכליים עצומים: משרד לענייני איכות הסביבה, אגפי תברואה, משאיות תברואה, עובדי תברואה, אתרי פינוי פסולת ועוד ועוד.
בישראל, כמו בשאר מדינות העולם, התקציבים הללו מגיעים ישירות מכיסם של האזרחים בצורה של מיסים.
השינוי הגדול בנושא זה והאחריות הסביבתית צריכים להיות מעוגנים בחוקים ברורים אשר יצמצמו את הפגיעה ואת הנזקים הסביבתיים שכולנו חווים כאן ועכשיו.
עד שזה ייעשה, יש פעולות רבות שכל אדם יכול לעשות לביתו אשר יפחיתו במידה ניכרת את כמות הפסולת שהוא ובני משפחתו מייצרים.
מה עושים ואיך מצמצמים פסולת?
חוקרים ומדענים בכל העולם מוכיחים שוב ושוב שהדרך היעילה ביותר לצמצם פסולת ונזק סביבתי היא קודם כל להפחית צריכה: לקנות פחות, לצרוך פחות, לחשוב טוב טוב האם החפץ או המזון או הרהיט שאני אקנה עכשיו באמת יניב תועלת משמעותית ארוכת טווח עבורי.
להעדיף קנייה של תוצרת מקומית
נכון שכל מעצבי האופנה שמיצרים כחול-לבן עדיין נתמכים על ידי תעשיית ייבוא הבדים שמגיעים מהצד השני של העולם, ונכון שרוב רובם של הנגרים המקומיים נתמכים על ידי תעשיות ייבוא עץ מהעולם (לרוב אוקראינה ופינלנד). קנייה מיצרנים מקומיים אשר נתמכים על ידי חומרי גלם גלובליים היא לא מאה אחוז סביבתית אבל היא עדיפה. חשוב לציין שלצד כל אלו יש בישראל אין ספור מוצרים מקומיים שנתמכים על ידי חומרי גלם מקומיים בלבד, ביניהם תוכלו למצוא את שמני הזית הטובים בעולם, מכוורות שמוכרות דבש מצוין, תוצרת חקלאית מקומית משובחת ועוד.
העדפת קנייה של מוצרי יד שנייה בכל קטגוריה שבה הדבר מתאפשר.
השפע שנמצא סביבנו בכל חנות ובכל קניון נמצא גם במרחבי הפלטפורמות שמוכרות מוצרי יד שנייה, בין אם זה אתרים כמו יד 2, ובין אם זה המרקט-פלייס של פייסבוק. אלפי חנויות ברחבי הארץ מתמחות במכירת בגדי יד שנייה במצב מצוין! אותה שמלה יפה שנמכרה חדשה בחנות ממותגת לפני חצי שנה, נמכרת היום בחנות יד שנייה בשליש מחיר ולפעמים אפילו עם תווית המוכיחה שלא נעשה בה שימוש! העולם שלנו שופע מוצרים וחפצים שמישהו אחר רכש ופשוט סיים להשתמש בהם. זה לא אומר שהם לא טובים, זה לא אומר שהם לא ברי שימוש - זה פשוט אומר שהבעלים של אותו מוצר התקדם הלאה לדבר הבא, ועכשיו אחד מאיתנו יכול לתת חיים חדשים לאותו חפץ.
תיקון של חפצים
התחרות הגלובלית והמקומית היא מצוינת עבור הצרכן: ההיצע גדל והמחירים יורדים. התופעה הזו, שמקורה בהתנהגות צרכנים ובאופי של שווקים כלכליים, מובילה אותנו להלך רוח שזה טבעי ונורמלי לזרוק חפץ מקולקל ופשוט לקנות חדש, לפעמים אפילו זול יותר לקנות חדש מאשר לתקן. זה נכון אם אנחנו מתייחסים רק להיבט הכלכלי, אבל מה עם המחיר הסביבתי? כשאנחנו מתקנים חולצה, נעל, מכונת כביסה או אפילו כיסא שנשבר - אנחנו למעשה נמנעים מלקנות מוצר חדש. כשאנחנו נמנעים מקנייה חדשה, אנחנו משאירים את המוצר החדש בחנות זמן רב יותר, ובעלי החנות נמנעים מלהזמין פריט אחר במקומו מהיבואן. בכלכלה פשוטה התהליך הזה נקרא 'הפחתת ביקושים'. יש לנו יכולת להפחית ביקושים, להפחית ייצור, להפחית שילוחים על ידי פעולה יחסית פשוטה - תיקון.
מה שאפשר לקנות ללא אריזה - העדיפו ללא אריזה.
רוב האריזות מוצאות את עצמן כנפח הולך ומצטבר בפח האשפה המשפחתי כבר ביום הקנייה ובעת סידור החפצים או דברי המזון החדשים בבית.
שימוש חוזר בשקיות, בצנצנות, במיכלים ובסלי קנייה רב-פעמיים מייתר את הצורך בלקיחת אריזה חדשה בחנות. בחנויות שבהן נמכר מזון במשקל ובתפזורת, קל להימנע מאריזות מיותרות על ידי שימוש חוזר באריזות קודמות.
הכתבה הזו היא רק קצה הקרחון לעולם שכולו אוקינוס גדול של מידע. יש עוד כל כך הרבה שכל אחד וכל אחת מאיתנו יכולים לעשות. מי שרוצה להרחיב את הידע ואת הפרקטיקה אודות צמצום פסולת, אני ממליצה לו בחום להצטרף לקבוצת הפייסבוק המצוינת 'אפס פסולת ישראל' וגם לחפש סרטוני יוטיוב בנושא שיוכלו לתת לכם רעיונות קלים נוספים ליישום.
