ירידה בזיכרון - כל מה שרציתם לדעת
תהליך ההזדקנות הטבעי מלווה בירידה בזיכרון. לא תמיד תהיה זו ירידה חדה עד כדי אבחנה כשיטיון (דמנציה, ירידה בזיכרון ובמרכיבים קוגניטיביים נוספים בלי השפעה על התפקוד היום-יומי או כהפרעה לתפקוד היום-יומי), אבל לעיתים עלולה להיות ירידה משמעותית במידה כזו שאנו או הקרובים אלינו נרגיש בה. ירידה כזו נקראת 'הפרעה קוגניטיבית קלה'. אומנם אין ודאות שהיא תתפתח לשיטיון בגיל מבוגר יותר, אך היא בהחלט מעלה את הסיכון, ועל כן טיפול ומניעה הם בעלי חשיבות רבה.
הגורמים להפרעה קוגניטיבית קלה
אין גורם סיכון אחד הידוע כגורם בלעדי להפרעה קוגניטיבית קלה ולירידה בזיכרון או לאיבוד הזיכרון. לעיתים ירידה כזו מתרחשת כתוצאה מֵחבלת ראש או במקביל לשינויים מוחיים דומים לאלו המתרחשים במחלת אלצהיימר או בסוגי שיטיון אחרים, שבהם מצטברים חלבונים שונים במוח. עם זאת, קיימים גורמי סיכון נוספים לירידה בזיכרון הקשורים לאורח החיים, וביניהם:
• רמת השכלה – אנשים בעלי רמת השכלה נמוכה נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מהפרעה קוגניטיבית קלה ומירידה בזיכרון.
• השמנה – נראה כי עלייה במדד מסת הגוף (BMI) מביאה לירידה בתפקוד הקוגניטיבי מכמה סיבות: סיבות הורמונליות, מדדי דלקת גבוהים או מצבי דום נשימה בשינה, מצב שכיח מאוד אצל אנשים עם השמנת יתר,שעלול להוביל להפרעה בזרימת הדם למוח. בהדמיות מוח באמצעות CT או MRI אף נצפית אצל אותם אנשים ירידה בנפח החומר האפור במוח.
• יתר לחץ דם – מחקרים מראים קשר בין לחץ דם גבוה לבין שינויים מבניים במוח המאפיינים שיטיון ואף עלייה בסיכון לשיטיון בקרב אנשים הסובלים מיתר לחץ דם.
• עישון, שתיית אלכוהול מופרזת, היעדר פעילות גופנית והיעדר פעילות חברתית – כל אלה מהווים גם הם גורמי סיכון המקושרים להפרעה קוגניטיבית קלה.
מה צריך לבדוק לפני שחושדים בירידה בזיכרון?
קיימים מגוון מצבים העלולים להוביל לשינויים קוגניטיביים ועלולים להיחשד כהפרעה קוגניטיבית. כך, למשל, דיכאון ומצבי סטרס וחרדה המביאים לאי שקט ולחוסר קשב, ועלולים לבוא לידי ביטוי גם כירידה בזיכרון. גם מצבים כמו עלייה ברמת הנתרן בדם, זיהומים, תת-פעילות של בלוטת התריס או חוסר בוויטמין B12 עלולים גם הם להוביל להפרעה בתפקוד הקוגניטיבי.
לאחר שנשללו מצבים אלו, ניתן לנסות לאמוד את היכולת הקוגניטיבית.
כדי לבחון בעיות זיכרון ולאבחן ירידה ביכולת הקוגניטיבית קיימים מבדקים אחדים. אחד מהם הוא בדיקת מהירות ההליכה בזמן ביצוע כמה מטלות במקביל כמו ספירה לאחור בכפולות של שלוש.
בדיקה נוספת ניתן לבצע באמצעות מבחן MMSE (Mini-Mental State Examination). המבחן נמשך עשר דקות והוא בודק יכולות כמו התמצאות, קשב, שפה וזיכרון לטווח קצר ולטווח המיידי.
הפחתת הסיכון לירידה בזיכרון ודרכי התמודדות
אנשים הסובלים מבעיות זיכרון ומירידה קוגניטיבית קלה נמצאים בסיכון גבוה יותר - עד פי עשרה - לפתח דמנציה מבני גילם הקשישים שאינם סובלים מירידה קוגניטיבית. כדי להפחית את הסיכון מומלץ להקטין את החשיפה לגורמי סיכון ולהיצמד לאורח חיים פעיל ובריא: להימנע מעישון ומחשיפה לזיהום אוויר, לטפל במצבי דיכאון כשאלו מתעוררים, לטפל ולמנוע סיבוכים ממצבים בריאותיים כמו סוכרת, יתר לחץ דם והשמנה. יש להקפיד על שינה מספקת ואיכותית, על אכילת מזון עשיר ברכיבי תזונה מועילים כמו ירקות, פירות ופירות יער ולהימנע מצריכת שומן רווי (שומן מוצק בטמפרטורת החדר המגיע בעיקר מן החי). מומלץ להשתתף באירועים חברתיים ולהמשיך לאמן את החשיבה ככל הניתן באמצעות פאזלים ומשחקי זיכרון.
בשל הירידה באיכות החיים העלולה להתלוות לירידה ואף לאיבוד הזיכרון, אם האדם עצמו או בני משפחתו מבחינים בירידה בזיכרון או בירידה בתפקוד הקוגניטיבי חשוב שיפנו לעזרה מגורם מקצועי ויקבלו הכוונה פרטנית על דרכים להקלה ולהתמודדות, הן לאדם עצמו והן לבני המשפחה. כיוון שקיימות כיום שיטות רבות העשויות להקל על מי שסובל מירידה בזיכרון וחלקן אף עשויות לשמר או לשפר את המצב, הפנייה לטיפול חשובה במיוחד.
קרדיט: בן-אל ברקוביץ, דיאטן קליני, M.sc.RD
כתבה זו פורסמה בגיליון האביב מרץ 2021 של 'ניצת הדובדבן'
