פחד יכול להועיל לקיומנו בטווח הקצר, כמו למשל, התראה על סכנה: תתארו לעצמכם אדם שנרדף על ידי אריה - הוא רץ מהר, מפחד, עליו לשרוד! אם אותו אדם נמצא באותו מצב מבלי שרודף אחריו אריה אלא כלב או חתול – זוהי חרדה. דוגמה אחרת טיפוסית למציאות שלנו בארץ: אדם שומע אזעקה – הוא רץ, דופק ליבו מואץ, הוא מפחד. שלא בשעת מלחמה אדם שמצוי בחרדה יגיב באותה צורה כאשר ישמע סירנה של אמבולנס, אזעקה של בית וכד'.
באופן כללי, כאשר קיים איום, בין אם הוא אמיתי או לא, התגובה המיידית של מערכת העצבים היא לשחרר שיטפון של הורמוני לחץ, כולל אדרנלין וקורטיזול, שמכינים את הגוף ומניעים אותו לפעולה מיידית וגורמים לכמה שינויים פיזיים כמו פעימות לב מוגברות, עלייה בלחץ הדם, הידוק שרירים וכו'.
הפחד המשתלט על חייו של האדם מפריע לפעילות היום-יומית שלו, לשינה, לתזונה ולאורח חייו ועלול להוביל לבעיות בריאותיות ולגרום לקשיים במערכות היחסים.
חרדות עלולות להתפתח כתוצאה מזיכרונות עבר שנקראים שורשים: כאשר אדם מתרגל למשהו למשך זמן ארוך זה יוצר בו רושם, זיכרון, והוא עלול להגיב בצורה מוגזמת ולא מתאימה גם לגירוי הקטן ביותר. ככל שהשורש מגורה יותר - כך מצבים מינוריים - יותר ויותר - עלולים לשלהב את ה'מחלה'.
החרדה מופיעה כמעט בכל גיל, מילדים קטנים ועד קשישים. לעיתים קרובות בני נוער בזמן בחינות מתקשים מאוד לזכור את מה שעיבדו ועלולים לאבד לחלוטין את הביטחון העצמי. גם ההתבגרות מהווה גורם מלחיץ בפני עצמו בשל הפחד מכישלון ומדחייה.
תנאים רבים בחיינו עלולים להצית את החרדה: מערכות יחסים רעועות, שעות עבודה רבות, צריכת קפאין מוגזמת, הרגלי שינה ירודים, תזונה לקויה, חוסר פעילות גופנית וסיבות אחרות. אנו חיים בתקופה מלחיצה מאוד: הקצב המהיר שבו הכול קורה ומתרחש, החדשות הבלתי פוסקות, הרשתות החברתיות, המלחמות - כל אלה עלולים לגבות מחיר מזיק עם הזמן.
כל אדם מגיב אחרת למצבי חרדה: חלק מהאנשים קופאים, מתכסים בזיעה קרה וחווים דפיקות לב חזקות ומהירות; אחרים נאלצים להתחמק אל השירותים; יש אנשים שחווים חוסר מנוחה קיצוני, אינם מסוגלים לשבת בשקט ומתעוררים באמצע הלילה בבהלה; יש אנשים שמנסים להסתיר את מצבם אך הם עלולים לפתח תסמונת מעי רגיז או מיגרנות.
במשך שנים רבות הרפואה הקונבנציונלית התעלמה מהקשר בין הגוף לבין הנפש. לעומת זאת, ההומאופתיה והרפואה המשלימה רואות את הנפש, את הגוף ואת הרגשות כמכלול הגדול מסכום חלקיו. רק לאחרונה החלו הרפואה הקונבנציונלית והמחקר להקדיש תשומת לב הולכת וגדלה לנושאים אלה, במיוחד תודות לעבודה על הפחתת המתח המבוססת על מדיטציה ועל מיינדפולנס.
הרפואה הקונבנציונלית נוטה להתמודד עם החרדה באמצעות תרופות נוגדות חרדה, נוגדי דיכאון, תרופות שינה וגם מכות חשמל. הטיפול ההומאופתי מציע אמצעים עדינים יותר, פחות פולשניים וללא תופעות לוואי שכוללים המלצות פשוטות לשיפור סגנון החיים כמו קיצוץ בקפאין, תרגילי נשימה, מדיטציה, יוגה ופעילות גופנית. גם דקה אחת של מדיטציה יכולה ליצור את ההבדל ולהוות גורם מונע המאפשר לאדם להתמודד עם סיטואציות שונות.
ההומאופתיה היא פרקטיקה הוליסטית המתייחסת לאדם בכללותו ומטפלת במקור הבעיה שהוביל לחרדה. כיוון שההומאופתיה אינדיבידואלית, אין תרופה מסוימת לחרדה, והתרופה מותאמת לאדם ולא לחרדה. ההומאופת מטפל באדם כולו ולא ב'מחלתו'. במקום לשמוע מן המטופל על תסמיני החרדה שמהם הוא סובל ואז לרשום לו תרופה לטיפול בתופעות הללו, ההומאופת יקשיב לאדם וירכיב תמונה שלמה ויסודית הכוללת את הרקע הרפואי של המטופל, את אישיותו, מצבו הרגשי, מחשבותיו ואורח חייו היום-יומי: תזונה, פעילות גופנית, טמפרטורה, רגישות ועוד.
גם זמן המפגש המעמיק הוא תחילתו של תהליך הריפוי מכיוון שהוא עוזר לאדם להבין ולהכיר את עצמו ומאפשר למטפל לזהות את מקור החרדה ולהתאים לו תרופה הומאופתית על בסיס האופי הייחודי של המטופל.
ההומאופתיה פותחה לפני 200 שנה על ידי סמואל האנמן בעקבות ניסיונו הרב כרופא קונבנציונלי ובשל תסכולו מתופעות הלוואי שיצרו התרופות שדיכאו סימפטומים ולא ריפאו את האדם השלם. הוא הרגיש שצריכה להיות דרך טובה יותר, עדינה יותר, שתוביל להבראה. הוא פיתח את ההומאופתיה על בסיס העיקרון 'דומה בדומה ירפא', עיקרון שמקורו באבי הרפואה, היפוקרטס, ולפיו רק תרופה שדומה לאדם השלם ולמחלתו תטפל ביעילות ובמהירות בכל התופעות שמהן הוא סובל, כולל חרדות והפרעות המלוות חרדה. 0
יעל קילמניק, RcHom בהומאופתיה קלאסית
בעלת קליניקה פרטית וקהילתית בירושלים ומדריכה קבוצות משנת 2000 בתחום המודעות העצמית והמדיטציה
054-7714277
www.yaelkilemnik.com
